פחד ממעליות – איך הוא נוצר וכיצד ניתן לטפל בו?

חרדה ממעליות, או במילים אחרות פחד ממעליות, היא תופעה של העולם המודרני שאינה נכללת תחת השמות היווניים ה”רשמיים” (כמו פוביה מכלבים או פוביה ממקומות סגורים).

חרדה ממעליות אמנם רוב האנשים נכנסים למעלית בלי לחשוב פעמיים, אך ישנם מי שמפתחים תגובה שלילית כה עזה עד כדי פוביה לכל דבר.

במאמר זה נסביר מדוע פחד ממעליות מתעורר אצל חלק מהאנשים, מהם התסמינים האפשריים וכיצד טיפול בפחד ממעליות בשיטת NLP ודמיון מודרך יכול להחזיר לכם את השליטה.

מה מוביל להתפתחות של חרדה ממעליות?

לכל פוביה עשויים להיות גורמים שונים, אך כשמדובר על חרדה ממעליות, ניתן לזהות כמה תרחישים נפוצים במיוחד.

לעיתים הפוביה נובעת מאירוע טראומטי ישיר (כמו להיתקע במעלית), ולעיתים היא קשורה לפחדים רחבים יותר, דוגמת אגורפוביה או קלסטרופוביה.

חרדה ממעליות על בסיס אגורפוביה

אגורפוביה היא פחד עז ממרחבים שאי אפשר לצאת מהם בקלות או שבהם יש ריבוי אנשים.

מעליות, בהיותן חלל קטן וסגור, עלולות לעורר חשש משמעותי אצל הסובלים מאגורפוביה.

הם חוששים להילכד במעלית ולחוות התקף חרדה בלי אפשרות “בריחה” מהירה.

חרדה ממעליות על בסיס קלסטרופוביה

בדומה לאגורפוביה, גם קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) מעלה את הסיכוי לפתח פחד ממעליות.

הרעיון של שהיה בחלל קטן וצר עשוי לגרום לאדם להרגיש לכוד, מה שמוביל לעלייה חדה בלחץ הנפשי ובתסמיני החרדה.

התמודדות עם טראומה בעבר

במקרים רבים, אנשים מגיעים לטיפול בפחד ממעליות משום שחוו אירוע שלילי חזק. לדוגמה, להיתקע במעלית לזמן ממושך או לחוות נפילה פתאומית במהלך נסיעה.

הזיכרון הטראומטי מותיר חותם עמוק בנפש, וכך עולה החשש להיתקל באותה סיטואציה מלחיצה בעתיד.

אפילו חוויות שליליות שאינן קשורות ישירות למעליות עשויות להשתלב בדפוס החרדתי הזה, ולפתח פוביה בהקשר של חללים סגורים.

למידה עקיפה והסביבה החברתית

לא תמיד חייבת להיות התנסות אישית כדי שיתעורר פחד ממעליות.

מספיק שאדם נחשף להורה או קרוב משפחה הסובלים מהפחד, או צפה בסרט מפחיד המכיל סצנה שלילית הקשורה למעלית – ומנגנוני הלמידה שלו ישלימו את החלקים החסרים.

כך גם חרדה חברתית עלולה להצטרף למכלול הפחדים, כאשר האדם חש לא בנוח להתייעץ או לדבר על החששות שלו.

תסמינים עיקריים של פחד ממעליות

תסמיני חרדה ממעליות דומים לתסמיני חרדה אחרים, מפני שהגוף והנפש מפרשים את הסיטואציה כסכנה ממשית.

כלומר, נכנסת לפעולה תגובת “הילחם או ברח”, המלווה בהאצת דופק, זיעה מוגברת, נשימה מהירה וסחרחורת.

ישנם גם תסמינים קוגניטיביים, כמו מחשבות אוטומטיות שליליות (“המעלית תיתקע!”) או הבזקי זיכרון טראומטיים הקשורים למעלית.

איך מתבצע טיפול בפחד ממעליות באמצעות NLP?

חשוב להבין שפוביה נלמדת עם הזמן – אף אחד אינו נולד עם פחד ספציפי ממעליות. אותו מנגנון למידה שבנה את הפחד יכול לשמש גם לתכנות מחדש של תגובה בריאה יותר.

בשיטת NLP (תכנות לשוני-עצבי) ובדמיון מודרך, המטפל עוזר למטופל לזהות את המקור לפחד, וליצור הקשרים חיוביים או ניטרליים במקומות שבהם המוח “רשם” בעבר סיטואציה מאיימת.

עיבוד חוויות עבר שליליות

כאשר אדם פיתח פחד ממעליות עקב אירוע טראומטי (תקיעה ממושכת או נפילה), אחד השלבים החשובים ב-NLP הוא עיבוד מחדש של הזיכרון.

במהלך התהליך, המטופל חוזר לאירוע דרך הכלים של דמיון מודרך, ומסגל פרשנות נעימה יותר, שמאפשרת “לסגור מעגל” ולהיפרד מהטראומה.

דמיון מודרך והרגעה עצמית

במסגרת טיפול בפחד ממעליות, מטופלים לומדים טכניקות מעשיות להרגעה עצמית.

דרך דמיון מודרך (Guided Imagery), אפשר לדמות מראש נסיעה רגועה במעלית, לחבר אליה תחושות של ביטחון ורוגע, ולהשקיט את החששות שעולים ברגע האמת.

כך המטופל יוצר “תרגול מנטלי” חיובי שמחליף תסריטי אימה אוטומטיים.

סיכום – אפשר להתגבר על חרדה ממעליות

פחד ממעליות נשמע אולי מוזר למי שמעולם לא חווה אותו, אבל עבור הסובלים ממנו הוא יכול להגביל את התפקוד היומיומי ולהוביל להימנעות ממקומות גבוהים או בניינים רבי-קומות.

החדשות הטובות הן שהחרדה ניתנת לטיפול באמצעות NLP ודמיון מודרך, בדומה לטיפול המוצלח הנעשה גם במקרים של חרדה חברתית או פוביות ספציפיות אחרות.

עיבוד חוויות העבר ושינוי פרשנות, יחד עם תרגילי דמיון והפחתת חרדה, מאפשרים לרתום את כוחו של התת-מודע כדי לייצר התניה חיובית כלפי נסיעה במעלית.

אם אתם מתמודדים עם פחד מסוג זה, זכרו שיש דרך להפוך את הנסיעה במעלית מ”סרט אימה” לחוויה נייטרלית ואפילו נוחה.

אל תהססו לחפש עזרה מקצועית – כמה מפגשים ממוקדים יכולים לחולל שינוי משמעותי באיכות החיים שלכם.