דמיינו ששני אנשים הולכים יחד ברחוב. הראשון, אדריכל, מסתכל למעלה ומתפעל מהבניינים ומהעיצוב. השני, מאלף כלבים, בכלל לא רואה את הבניינים. הוא שם לב לכל כלב שעובר, לרצועה שלו ולשפת הגוף שלו. שניהם הלכו באותו רחוב, באותה שעה – אבל כל אחד מהם חווה מציאות שונה לחלוטין.
מודל התקשורת של ה-NLP מספק את ההסבר המדעי לתופעה הזו. הוא מסביר איך המוח שלנו קולט, מעבד ומפרש מידע, ולמה אותו אירוע יכול לגרום לאדם אחד לטראומה ולאחר להישאר אדיש.
במאמר הזה נצלול לעומק “חדר המכונות” של המוח (בהמשך למאמר על קודי ההפעלה של המוח ), נבין איך נוצרים פחדים כמו פוביה מכלבים, ואיך אפשר לשנות את המסננים כדי לחיות טוב יותר.
איך אנחנו קולטים את המציאות? (צוואר הבקבוק)
אנחנו מוצפים במידע בכל רגע נתון. המחקרים מראים שכ-4 מיליון פיסות מידע בשנייה (!) זורמות אלינו דרך חמשת החושים. אבל המוח המודע שלנו? הוא מסוגל לעבד רק כ-134 פיסות מידע בשנייה (פלוס מינוס 7).
זהו פער עצום. כדי לא לקרוס מעומס יתר, המוח מפעיל מערכת סינון אגרסיבית. המסננים האלו מורכבים מהערכים שלנו, מהאמונות, מהזיכרונות ומהשפה שלנו. מה שעובר את הסינון הזה – הופך ל”מפה” האישית שלנו (כמו שאנחנו אומרים ב-NLP: “המפה היא אינה השטח”).
שלושת מנגנוני הסינון: השמטה, עיוות והכללה
המוח משתמש בשלוש אסטרטגיות עיקריות כדי לסנן את המידע:
1. השמטה (Deletion) – מה אנחנו לא רואים?
אנחנו פשוט מוחקים את רוב המידע שלא רלוונטי כרגע להישרדות או לתחומי העניין שלנו.
-
דוגמה: כשאתם מחפשים את המפתחות של הרכב בלחץ, אתם יכולים להסתכל עליהם ישירות ולא לראות אותם. המוח ביצע “השמטה”.
-
בחיים: אדם עם דימוי עצמי נמוך “ישמיט” מחמאות שהוא מקבל, אבל יזכור כל מילת ביקורת.
2. עיוות (Distortion) – שינוי המציאות
המוח מעוות את המידע כדי שיתאים למה שאנחנו כבר מאמינים בו.
-
דוגמה: אדם שפוחד מחתולים יראה חתול שמתמתח ו”יעוות” את התנועה הזו לפרשנות של “הוא מתכונן לתקוף אותי”.
-
בטיפול: רוב החרדות מבוססות על עיוות של המציאות (הפכנו עכבר לפיל).
3. הכללה (Generalization) – דפוסים אוטומטיים
זהו מנגנון למידה חשוב (ככה למדנו לפתוח דלתות), אבל הוא גם המקור לפוביות.
-
דוגמה: ילד שננשך פעם אחת על ידי כלב, יבצע הכללה ויחליט ש”כל הכלבים מסוכנים”. מעכשיו, בכל פעם שהוא יראה כלב (גם פודל קטן), המוח יפעיל את תגובת הפחד.
המסננים העמוקים: מה מנהל את ההצגה?
מעבר למנגנונים הטכניים, ישנם מסננים אישיים שקובעים מה ייכנס ומה יישאר בחוץ:
-
מטא-תוכנות (Meta Programs): תוכנות העל של המוח. האם אתם אנשים של “לקראת” (מוטיבציה להשיג) או “הימנעות” (פחד להפסיד)?
-
ערכים: המסננים שקובעים מה חשוב לנו. אם ערך “הביטחון” אצלכם גבוה, אתם תסננו החוצה הזדמנויות עסקיות מסוכנות.
-
אמונות: נבואות שמגשימות את עצמן. אם אתם מאמינים ש”אנשים הם רעים”, המוח שלכם יחפש (וימצא) הוכחות לכך בכל אינטראקציה. (רוצים לשנות אמונות? קראו את המדריך ל גמישות מחשבתית ).
איך משתמשים בזה כדי לשנות חיים?
החדשות הטובות הן שמכיוון שהמוח יצר את הקישורים האלו, אפשר גם לפרק אותם. בטיפול NLP אנחנו לומדים:
-
לזהות את העיוות: לשאול “האם כל הכלבים מסוכנים, או רק הכלב הספציפי ההוא?”
-
להשלים את ההשמטות: לשים לב למידע חיובי שפספסנו.
-
לשבור הכללות: להפריד בין העבר להווה.
לסיכום: המציאות היא בחירה. ברגע שאתם מבינים שמודל התקשורת הוא רק “מסננת”, אתם יכולים לבחור להחליף את המסננת. אתם יכולים לבחור להתמקד בטוב, לפרש אתגרים כהזדמנויות, וליצור לעצמכם מציאות מעצימה יותר.
