מעולם לא לימדו אותנו בבית הספר כיצד להציב מטרות. למדנו היסטוריה, למדנו מתמטיקה, אבל המיומנות הכי חשובה לחיים – היכולת לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות – נשארה בחוץ. הצבת מטרות היא לא רק “רשימת מטלות”. היא הכלי המרכזי שמשפיע על הקריירה, הזוגיות, הבריאות והביטחון העצמי שלנו.
במאמר הזה נלמד איך עושים את זה נכון. נכיר את מודל SMART, נלמד איך להימנע מטעויות נפוצות, וניתן לכם כלים מעשיים מעולם ה-NLP.
תחשבו על אפליקציית Waze. הדבר הראשון שהיא שואלת אתכם הוא: “לאן?”. ללא יעד ברור, ה-Waze לא יכול לתכנן מסלול. הוא לא יכול להתריע על פקקים או לחשב זמן הגעה. כך בדיוק עובד המוח שלנו. אם לא נגדיר לו יעד מדויק (“אני רוצה להרוויח 20,000 בחודש” במקום “אני רוצה להרוויח יותר”), הוא לא יידע לנווט אותנו לשם. כשהיעד ברור, גם אם יש “פקקים” (קשיים) בדרך – אנחנו יודעים לחשב מסלול מחדש ולא מוותרים.
מטרה טובה היא כזו שמרגשת אתכם, ונדמית לכם כרגע כקשה מאוד, עד בלתי אפשרית להשגה. למה? כי אם המטרה לא מרגשת, לא יהיה לכם דלק לקום בשבילה בבוקר.
מטרה לטווח ארוך: צריכה להיות גדולה ומפחידה (“לרוץ מרתון”).
מטרה לטווח קצר: צריכה להיות ברת השגה (“לרוץ 2 ק”מ השבוע”).
כמו שלמדנו בפוסט על טוני רובינס, המוטיבציה שלנו מונעת מהצרכים העמוקים שלנו. לפני שאתם רצים לבצע, שאלו את עצמכם: למה אני רוצה את זה?
“אני רוצה כסף” -> למה? -> “כדי שיהיה לי ביטחון” -> למה? -> “כדי שאוכל להיות רגוע עם הילדים שלי”. הסיבה האמיתית היא לא הכסף, אלא הרוגע והמשפחה. כשמבינים את זה, המוטיבציה מחזיקה מעמד גם כשקשה.
זהו המודל המקצועי ביותר בעולם הניהול והאימון להפיכת חלום לתוכנית עבודה.
S – ספציפי (Specific): לא “אני רוצה לרזות”, אלא “אני רוצה לרדת 5 ק”ג”.
M – מדיד (Measurable): איך נדע שהצלחנו? צריך מספר או מדד ברור.
A – בר השגה (Achievable): המטרה צריכה להיות ריאלית (אל תנסו לטוס לירח מחר).
R – רלוונטי (Relevant): האם זה באמת חשוב לכם כרגע?
T – תחום בזמן (Time-bound): דד-ליין הוא קריטי. “עד ה-1 ליוני”.
כדי להטמיע את המטרה בתת-מודע (בדיוק כמו שאנחנו מלמדים בשיעורי דמיון מודרך ), אנחנו צריכים להפעיל את החושים:
דמיינו את הסוף: עצמו עיניים וראו את עצמכם אחרי שהשגתם את המטרה. איך אתם נראים? מה אומרים לכם? איך זה מרגיש בגוף?
כתבו את זה: מחקרים מראים שכתיבת מטרות מעלה ב-42% את הסיכוי להשיג אותן. הכתיבה הופכת את המחשבה לחומר פיזי.
כדי להפוך חזון למציאות, אנחנו עובדים ב-4 רבדים:
דמיון: ליצור את התמונה בראש.
כתיבה: להוריד את התמונה לדף (תוכנית).
עשייה (Massive Action): לבצע פעולות קטנות ועקביות.
סביבה: להיעזר במנטור או קהילה. אף אחד לא מצליח לבד. (מחפשים סביבה תומכת? בואו להכיר את הקהילה שלנו בבית הספר של החיים ).
לוק וליית’ם (Locke & Latham): הוכיחו שמטרות ספציפיות ומאתגרות מובילות לביצועים גבוהים יותר מאשר מטרות קלות או עמומות (“תעשה כמיטב יכולתך”).
ד”ר גייל מתיוס: מצאה שאנשים שכתבו את המטרות שלהם ושלחו עדכוני התקדמות לחבר – הצליחו בשיעור גבוה משמעותית מאלו שלא.
אל תחכו ל”זמן המתאים”. הזמן המתאים הוא הרגע שבו אתם מחליטים לקחת את השלט לידיים. קחו דף ועט, בחרו תחום אחד (זוגיות, קריירה, בריאות), ותכתבו את המטרה שלכם לפי מודל SMART.
רוצים ללמוד איך לפרוץ את הגבולות של עצמכם?
הצבת מטרות היא רק ההתחלה. בקורס ה-NLP פרקטישינר אנחנו לומדים איך לנטרל את הפחדים שעוצרים אותנו מלהשיג את המטרות האלו.
המאמר הזה הוא רק קצה הקרחון.
אנחנו מזמינים אתכם לשיעור זום פתוח, מרתק וחווייתי (ללא עלות) שבו תפגשו את חן מלכה, ותגלו איך הכלים של ה-NLP עובדים בפועל.
בואו לחוות, לשאול ולהבין איך נראה המסלול המלא בבית הספר של החיים.
אם אנחנו רוצים להפוך ידע לסדנה שאנשים באמת מגיעים אליה, נשארים בה, וממליצים עליה – חייבים מבנה.
לא “עוד תוכן”, אלא מסלול ברור שמייצר תוצאה.
הנה שיטה פשוטה לבניית סדנה של 5 מפגשים שאפשר ללמד אותה שוב ושוב, לשפר אותה בכל מחזור, ולהפוך אותה למוצר מרכזי.
סיימת NLP Practitioner ו-Master, ואתה מרגיש שיש לך יותר מה להעביר לעולם – אבל גם ברור לך שלא כל מי שלמד NLP צריך להפוך לטריינר.
אחד הדברים שהכי מבלבלים סביב קורס טריינר הוא נושא ההסמכה:“יש מבחן?”, “מה בודקים?”, “כמה זה מלחיץ?”, “ואיך מתכוננים בלי להיכנס לסטרס?” במאמר הזה נעשה סדר
