האם אי פעם שאלתם את עצמכם: “למה עשיתי את זה?!” למה אכלתי את העוגה כשאני בדיאטה? למה צעקתי על הילד כשאני אוהב אותו? למה אני דוחה משימות חשובות למרות שאני יודע שזה יפגע בי?
על פני השטח, נראה שאנחנו לעיתים קרובות “האויבים של עצמנו”. אנחנו מאמצים הרגלים מזיקים, מתפרצים בכעס או נמנעים מהצלחה. אבל לפי ה-NLP, אין דבר כזה “התנהגות רעה סתם”. אחת מהנחות היסוד של ה-NLP החשובות ביותר קובעת: “מאחורי כל התנהגות קיימת כוונה חיובית.”
במאמר זה נצלול לעומק העיקרון המהפכני הזה. נבין למה המוח שלנו משמר הרגלים הרסניים (כמו עישון או חרדה), ואיך אפשר להשתמש ב”כוונה החיובית” כדי ליצור שינוי אמיתי, לסלוח לעצמנו ולשפר את היחסים עם הסביבה.
חשוב להבהיר: כשאנחנו אומרים “כוונה חיובית”, אנחנו לא מצדיקים את המעשה. אלימות, התמכרויות או הרס עצמי הן התנהגויות שליליות. ה-NLP לא טוען שהמעשה הוא טוב, אלא שהמניע המקורי (השורש) שהוביל למעשה, נועד לשרת את האדם ולשמור עליו.
הפרדה בין התנהגות לכוונה:
ההתנהגות: צעקות על בן הזוג. (שלילי).
הכוונה החיובית: רצון להישמע, לקבל יחס, או להרגיש שליטה וביטחון.
המוח שלנו הוא מכונת הישרדות. הוא לא עושה דברים “נגדנו”. כל התנהגות, גם ההזויה ביותר, נולדה מתישהו בעבר כפתרון לבעיה. הבעיה היא שהפתרון הזה הפך ללא רלוונטי או מזיק, אבל המוח ממשיך להריץ אותו.
הטרגדיה האנושית היא הפער בין מה שרצינו להשיג (הכוונה) לבין מה שקרה בפועל (התוצאה). קחו לדוגמה אדם שסובל מחרדה חברתית.
ההתנהגות: הוא נמנע ממסיבות ומפגשים, יושב בבית ומרגיש בודד.
התוצאה: בדידות, דיכאון, חוסר התקדמות.
הכוונה החיובית: הגנה. המוח שלו מנסה להגן עליו מפני ביקורת, דחייה או שיפוטיות.
ההתנהגות (הימנעות) היא ניסיון “אדפטיבי” (הסתגלותי) לטפל בפחד, אבל המחיר שלה גבוה מדי. כל עוד נכעס על עצמנו שאנחנו “פחדנים”, לא נוכל להשתנות. השינוי מתחיל כשמבינים: “החלק הזה בי בסך הכל מנסה לשמור עליי”.
רבים מנסים להיפטר מהרגלים רעים בכוח הרצון בלבד (“ממחר אני מפסיק!”). לרוב, זה נכשל. למה? כי הם זרקו את ההתנהגות, אבל השאירו את הכוונה החיובית יתומה. ב-NLP אנחנו קוראים לזה “רווח משני”.
ניקח לדוגמה אדם שרוצה להפסיק לעשן. הוא יודע שזה לא בריא, יקר ומסריח. אבל הסיגריה מספקת לו צרכים נסתרים:
רגיעה: “הפסקת סיגריה” היא הדרך שלו לנשום עמוק ולהירגע מלחץ.
חברה: זו הדרך שלו להתחבר לאנשים בפינת העישון.
טקס: זה רגע של שקט לעצמו.
אם הוא יזרוק את הסיגריות בלי למצוא דרך חדשה להירגע או להתחבר לאנשים – תת-המודע שלו יחזיר אותו לעשן תוך שבוע, כי הכוונה החיובית (להירגע) חזקה יותר מההיגיון הבריאותי.
הפתרון ה-NLPי:
מזהים את הכוונה (להירגע).
מוצאים התנהגות חדשה שמספקת את אותה כוונה (למשל: תרגילי נשימה, כוס מים, הליכה קצרה).
רק אז משחררים את ההרגל הישן.
העיקרון הזה הוא משנה חיים גם בתקשורת עם אחרים. כשמישהו פוגע בנו או מעצבן אותנו, האינסטינקט הוא לחשוב: “הוא עושה את זה דווקא” או “הוא אדם רע”. מחשבה כזו מובילה ישר למגננה ולתקיפה.
אבל מה אם נשאל: “מה הכוונה החיובית שמניעה אותו?”
הילד שמתחצף? אולי הוא מנסה לבסס עצמאות ונפרדות (כוונה חיובית של גדילה).
בן הזוג שמקנא? אולי הוא מנסה לשמור על הקשר ומפחד לאבד אתכם (כוונה חיובית של אהבה/ביטחון).
הבוס שצעק? אולי הוא בלחץ מהמנהלים שלו ומנסה לשמור על השליטה (כוונה חיובית של הישרדות מקצועית).
כשאנחנו מזהים את הכוונה (גם אם הדרך עקומה!), אנחנו יכולים לדבר אל הצורך ולא אל ההתנהגות. במקום לצעוק חזרה, אפשר להגיד: “אני רואה שחשוב לך שהדברים יהיו בשליטה, בוא נראה איך אפשר להשיג את זה בלי צעקות”. זו רמה אחרת לגמרי של תקשורת בין-אישית.
יש לכם הרגל שאתם שונאים? (דחיינות, אכילה רגשית, כעס). נסו את זה:
חשבו על ההתנהגות המזיקה.
שאלו את עצמכם (או את ה”חלק” הזה בתוככם): “מה אתה מנסה להשיג עבורי? על מה אתה מנסה להגן?”
המתינו לתשובה שתעלה (זה יכול להיות: שקט, ביטחון, הנאה, מנוחה).
אמרו תודה לחלק הזה על הכוונה הטובה שלו (באמת!).
שאלו: “האם יש דרך אחרת, בריאה יותר, להשיג את אותה מטרה?”
אימוץ עקרון “הכוונה החיובית” מאפשר לנו להפסיק להילחם בעצמנו ולהתחיל לשתף פעולה עם המוח שלנו. במקום ביקורת עצמית הרסנית (“אני דפוק”), אנחנו עוברים לסקרנות (“מה החלק הזה מנסה לעשות עבורי?”). זהו הבסיס לכל תהליך של התפתחות אישית, גמילה או שיפור הביטחון העצמי.
רוצים ללמוד איך לזהות את הכוונות הנסתרות ולנהל את המוח שלכם ושל אחרים? בקורס NLP פרקטישינר אנחנו לומדים טכניקות מתקדמות (כמו Reframing ו-Six Step Reframe) שעושות בדיוק את זה. בואו ללמוד את שפת התכנות של התודעה.
המאמר הזה הוא רק קצה הקרחון.
אנחנו מזמינים אתכם לשיעור זום פתוח, מרתק וחווייתי (ללא עלות) שבו תפגשו את חן מלכה, ותגלו איך הכלים של ה-NLP עובדים בפועל.
בואו לחוות, לשאול ולהבין איך נראה המסלול המלא בבית הספר של החיים.
אם אנחנו רוצים להפוך ידע לסדנה שאנשים באמת מגיעים אליה, נשארים בה, וממליצים עליה – חייבים מבנה.
לא “עוד תוכן”, אלא מסלול ברור שמייצר תוצאה.
הנה שיטה פשוטה לבניית סדנה של 5 מפגשים שאפשר ללמד אותה שוב ושוב, לשפר אותה בכל מחזור, ולהפוך אותה למוצר מרכזי.
סיימת NLP Practitioner ו-Master, ואתה מרגיש שיש לך יותר מה להעביר לעולם – אבל גם ברור לך שלא כל מי שלמד NLP צריך להפוך לטריינר.
אחד הדברים שהכי מבלבלים סביב קורס טריינר הוא נושא ההסמכה:“יש מבחן?”, “מה בודקים?”, “כמה זה מלחיץ?”, “ואיך מתכוננים בלי להיכנס לסטרס?” במאמר הזה נעשה סדר
